השתלת עצם - אוגמנטציה

Thumb9על מנת שאפשר יהיה להתקין שתל דנטלי יש צורך בכמות מספקת של עצם לקליטת השתל במימד הגובה ובמימד העובי. הכמות המינימלית משתנה בהתאם לסוג השתל. שתל רגיל הוא בעובי של כ 4 מ"מ וגובה של כ 10מ"מ והדרישה היא שהם יהיו מוקפים סביבם בכמות מספקת של עצם בעת התקנתם. ישנם שתלים דקים יותר וקצרים יותר אך לא בכל מקרה ניתן להשתמש בהם לקבלת תוצאה פרדקטבילית (סבירות גבוהה להצלחה). כמוכן יש מבנים אנטומים המגבילים את האיזור בו ניתן לבצע שתלים: 

בלסת העליונה - הסינוס המקסילרי (Maxillary Sinus) ובלסת התחתונה העצב המנדיבולרי (Inferior Alveular Nerve). כיום מקובל במקרים בהם אין לנו עצם מספקת להתקנת שתלים, לבצע השתלת עצם. 

השתלת עצם או אוגמנטציה, יכולה להתבצע ע”י שימוש בחומרים סינטטים, חומרים ממקור בקר, חומרים מאדם תורם  או ע”י שימוש בעצם שנלקחת מאותו אדם העובר את תהליך ההשתלה, מאיזור תורם אל איזור המטרה בו תבוצע ההשתלה, למקרים ומצבים שונים מתאימים סוגי חומרים שונים. תהליך קליטת העצם דורש לרוב תקופת ריפוי של מספר חודשים, בהתאם לסוג ההשתלה וסוג החומר בו השתמש הרופא המטפל.

שימור מכתשית - מכתשית היא השקע שנשאר בעצם באיזור שבו נעקרה שן. בתהליך טבעי, איזור העצם לאחר עקירת שן עובר ספיגה נרחבת ובמקרים מסויימים הספיגה עלולה להוביל לכך שהעצם שתשאר לא תהיה מספקת להתקנת שתל. לכן, במקרים מסויימים (חשוב במיוחד בלסת העליונה), כאשר עוקרים שן  באיזור המיועד להשתלת שתל, כדאי יהיה לבצע פרוצדורה הנקראת שימור מכתשית. הפרוצדורה כוללת החדרת תחליף עצם לאיזור המתכשית וכיסוי המקום. מחקרים מוכיחים כי כאשר מבצעים שימור מכתשית ספיגת העצם לאחר העקירה קטנה יותר וכך כשנרצה לבצע את השתל תהיה לנו יותר עצם להתקנת השתל.

עיבוי רכס - כאשר עובי הרכס של העצם האלואולרית, היא העצם אליה מוחדרים השתלים,  קטן מדי מכדי לקבל שתל, מומלץ לבצע פרוצדורה של עיבוי רכס. הפרוצדורה כוללת בד"כ הנחה של תחליף של עצם בצמוד לעצם הקיימת, כיסויו בעזרת ממברנה ותפירה של רקמת החניכיים כך שתכסה את כל איזור ההשתלה ללא הפעלת מתח או לחץ על האיזור. הממברנה נראית כמו חתיכת נייר קטנה ובד"כ עשויה מחומר טבעי - קולגן. תפקידה לשמור על תחליף העצם שהשתלנו ולמנוע כניסה של רקמת חיבור (שמפריעה להבנות עצם) לאיזור המושתל על מנת לאפשר לעצם טבעית של המטופל להבנות באיזור שבו הונח תחליף העצם. לעיתים, כשיש חוסר גדול של עצם, נדרשות מספר פרוצדורות של בניית עצם כדי לקבל מספיק עצם באיזור המיועד.

הגבהת רכס - מדובר באתגר הגדול ביותר היום בהשתלות עצם והשתלות שיניים, כאשר יש חוסר גובה יש קושי רב בבניה של עצם חדשה לגובה. ישנן שיטות שונות כמו שימוש בבלוקים של עצם מאדם תורם (אלוגנית), קיבוע וכיסוי של הבלוק. אחוז ההצלחה הוא בסביבות 50-60% והרבה פעמים יש בעיות של חשיפה של הבלוק, אי קליטה או ספיגה שלו. בשיטה רגילה של השתלת עצם ניתן לרוב לקבל תוספת גובה קטנה של כ 3-4 מ"מ עצם בצורה פרדקטבילית יחסית.

פיצול רכס - טכניקה המאפשרת קבלת רוחב גדול יותר של עצם במקרה של חוסר במימד הרוחב. השיטה מבוצעת ע"י חיתוך הרכס והפרדה חלקית שלו, הביצוע מתאים יותר ללסת העליונה שם העצם רכה וגמישה יותר. בלסת התחתונה הפחות אלסטית הטכניקה יותר בעייתית, שם פיצול עלול להוביל לשבירה.

הרמת סינוס פתוחה או הרמת סינוס סגורה - טכניקה המאפשרת קבלת עצם באיזור הסינוס המקסילרי - בלסת עליונה מאחור במיקרים בהם יש חוסר של עצם באותו מקום והסינוס הגדול מפריע להתקנת שתלים. נרחיב על הטכניקה במאמר נפרד.