השתלת עצם והשפעות חוסר של שיניים
השתלת עצם נחוצה לפעמים לאחר עקירת שן מאחר וכל האזור סביב השן שנעקרה עובר ספיגה מהירה.
כמות העצם שתאבד משתנה מאדם לאדם ומאת עקירה אחד לשני אך מדובר בממוצע של 40% איבוד גובה ו 60% איבוד רוחב בשנה הראשונה לאחר עקירה.
לאחר שנים רבות של חוסר שיניים יתכן מצב של מחסור בעצם מינימלית להתקנת שתל דנטלי וצריך לבצע השתלת עצם (אוגמנטציה).
השתלת עצם או במילים אחרות בניית עצם, יכולה להתבצע ע”י חומרים סינטטים, חומרים ממקור חי או ע”י שתל אותוגני – זאת עצם שנלקחת מאותו אדם העובר את תהליך ההשתלה, מאיזור תורם אל איזור המטרה בו תבוצע ההשתלה.
עצם אותוגנית נחשבת כעצם הטובה ביותר להשתלה.
בניית עצם דורשת לרוב תקופת ריפוי של לפחות 6 חודשים, אך מאפשרת שימוש בשתלים באורך וקוטר המתאימים ביותר כפי שנדרש.
לעיתים, כשיש חוסר גדול של עצם, נדרשות מספר פרוצדורות של בניית עצם כדי לקבל מספיק עצם באיזור.
אחד היתרונות החשובים של שתלים דנטלים הוא מניעת ספיגת עצם סביבם.
עצם דורשת גירוי שנוצר ע”י הפעלת כוחות עליה שנגרמים עקב פעילות השיניים, אחרת היא עוברת ספיגה וניוון.
כאשר שתלים מותקנים בלסת באיזור שבו אבדו השיניים הטבעיות, הם גורמים לחידוש הכוחות שדרושים לעצם למניעת תהליך הספיגה, זאת ע”י חיבור לחלק שיקומי – מבנה וכתר או מחבר ותותבת.
הכוחות שיופעלו על החלק השיקומי תוך כדי תפקוד כגון לעיסה, יועברו ע”י השתלים לעצם וימנעו או יפחיתו את ספיגתה (ויש דיווחים שאומרים שאף יעודדו בנייה של עצם).
חוסר שיניים יכול לגרום לתופעות משמעותיות בבריאות הפה ובמראה האסתטי. כאשר אנו מאבדים שן אחת או יותר, השיניים הנותרות עלולות לעבור תהליך של נדידה ממקומן הטבעי, מצב זה עלול להוביל לשינוי סגר, אובדן שיניים נוספות ומחלות חניכיים.
