נסיגת חניכיים וכמות עצם בלסת העליונה
נסיגת חניכיים וכמות עצם להתקנת שתלים באיזורי שיניים אחוריות בלסת העליונה, ניתנת לתיקון באמצעות פרוצדורה להרמת הסינוס.
הסינוס המקסילרי, שהוא הסינוס שאנו מבצעים לו הרמה למטרת התקנת שתלים דנטליים, (maxillary sinus) הינו בעצם חלל אוויר שנצא בשני צידי הראש באיזור החזית, מתחת לארובות העיניים, לצידי האף.
סינוס זה הינו חלק ממערכת חללי אוויר שיש לנו בגולגלת. המטרה האבולוציונית שלו היא להקל במשקל הגולגולת שאם היתה עשויה מעצם מלאה היתה כבדה מדי מכדי שנוכל לשאת אותה.
עם העליה בגיל, הסינוסים גדלים בנפחם וגורמים לירידה בכמות העצם בלסת העליונה - נסיגת חניכיים. זהו אינו תהליך פתולוגי אלא תהליך שקורה ברוב האוכלוסיה. התהליך נקרא פנאומטיזציה של הסינוסים הפראנזלים.
לאחר ששיניים אובדות באיזור כזה, נעשה כמעט בלתי אפשרי להתקין שתלים באיזור, לכן פותחו שיטות לבניית עצם הגורמות להרמה של רצפת הסינוס כלפי מעלה ובניה של עצם תחתיה וכך יצירה של מספיק מקום להתקנה של שתלים.
לעיתים ניתן לבצע התקנת שתלים תוך כדי הרמת הסינוסים וזה בתנאי שיש מספיק עצם לבצע זאת.
ככלל, להשתלות עצם, מקור עצם עצמי נחשב הטוב ביותר, למרות שלרוב לא תמיד ניתן לקחת מספיק עצם מהלסת מאיזור אחד כדי שתספיק לאיזור הרמת הסינוס שם היא דרושה. לכן הרבה פעמים משתמשים בתחליפי עצם סינטטים. בתהליך רגיל, קודם יש לבצע את הרמת הסינוס ולאחר מכן יש תקופת המתנה של מספר חודשים בהתאם לסוג החומר שאיתו השתמשנו בפרוצדורה. לאחר תקופת ההמתנה ומטורציה (התבגרות) של העצם שנבנתה, נבצע את השתלת השיניים.
פרוצדורת הרמת הסינוס הינה מורכבת יותר מהשתלת שיניים ולכן ישנם לא מעט רופאי שיניים המבצעים השתלות שיניים שמשאירים אותה לביצוע ע”י מומחים לכירורגית פה ולסתות או פריודונטים - המומחים למחלות חניכיים. אחוזי ההצלחה של השתלת שיניים עם הרמת סינוס הינם מעט נמוכים יותר ומדברים במאמרים על סדרי גודל של סביבות ה 70-80%.
להרמת סינוס יש טכניקות שונות והמקובלות הן הרמת סינוס פתוחה - בה הרופא נכנס מ”חלון לטראלי” שהינו פתח שיוצרים באיזור החניכיים ה”עמוק”, מצד לסינוס. הטכניקה השניה מכונה הרמת סינוס סגורה, שם הכניסה לסינוס היא דרך העצם האלוואולרית, כלומר דרך האיזור שבו היו השיניים - מתחת לסינוס.
בשתי הטכניקות מדובר על “דחיפה” ו”הרמה” של ממברנת שניידר שהיא רקמה רכה שעוטפת את חלל הסינוס. הרופא המבצע צריך להזהר על מנת שלא לקרוע רקמה זאת - שמהווה חייץ בין האויר שבחלל האף, לנוזלים עם האויר שבחלל הפה. ע”י הרמה של ממברנה והכנסת חומר עצם\תחליף עצם מתחתיה, אנו בעצם מגדילים את עובי העצם כדי שיהיה לנו מספיק עצם להתקנה של שתלים.
סיבוכים עיקריים שיכולים להיות בהרמת סינוס - קריעת ממברנת שניידר וזיהום.
במצב של קריעה מינימלית של הממברנה, היא תיסגר עם הזמן. במקרים של קריעה מסיבית יותר של הממברנה, יש צורך בהתערבות כירורגית.
