השתלת שיניים: המדריך המלא

מהו שתל דנטלי?

שתל דנטלי הוא רכיב קטן המוחדר לעצם הלסת ומשמש תחליף לשורש השן שאבדה. ברוב המקרים הוא עשוי טיטניום, ובחלק מהמקרים קיימות גם מערכות מזירקוניה. אחרי תקופת ריפוי מחברים לשתל מבנה ועליו כתר, גשר או שיקום אחר.

העיקרון שמאפשר לשתל לעבוד נקרא אוסאואינטגרציה: חיבור ביולוגי יציב בין השתל לבין העצם. תופעה זו תוארה לראשונה על ידי פרופסור פר-אינגבר ברנמרק משוודיה בשנות ה-60. לכן ההצלחה של הטיפול תלויה לא רק בניתוח עצמו, אלא גם באיכות העצם, במצב החניכיים, בהיגיינה, בעישון, ובאופן שבו מתכננים ומשקמים את המקרה.

ממה מורכב הטיפול?

כשאומרים "שתל", רבים מתכוונים לשן כולה, אבל בפועל יש כאן שלושה חלקים שונים:

• השתל עצמו. החלק שנמצא בתוך העצם.
• המבנה (אבטמנט). החלק שמחבר בין השתל לבין השיקום.
• הכתר או הגשר. החלק שרואים בפה ומשמש ללעיסה ולאסתטיקה.

ההבחנה הזו חשובה גם להבנת עלויות, גם להבנת לוחות זמנים, וגם להבנת תקלות אפשריות. למשל, לפעמים השתל נקלט היטב אבל דווקא הכתר נשחק, נסדק או דורש החלפה לאורך השנים.

איך נראה תהליך השתלת שיניים?

ברוב המקרים התהליך כולל כמה שלבים, ולא הכול קורה באותו יום.

1. אבחון ותכנון

השלב הראשון הוא בדיקה קלינית, הערכת החניכיים והסגר, וצילומים מתאימים. במקרים רבים משתמשים גם ב-CBCT לתכנון תלת-ממדי, בעיקר כשצריך להעריך גובה ורוחב עצם, מרחק מהעצב, מהסינוס וממבנים אנטומיים שונים, והאם יש צורך בהשתלת עצם או בהרמת סינוס.

2. הכנת הפה לטיפול

לפני שתל צריך לוודא שהפה מוכן: לטפל בדלקת חניכיים אם קיימת, להחליט אם אפשר להציל שן או שצריך לעקור, ולבדוק אם צריך השלמת עצם או שיקום זמני.

3. החדרת השתל

הכנסת שתל בודד היא בדרך כלל פעולה קצרה יחסית שנעשית בהרדמה מקומית. לא בכל מקרה זה "ניתוח קטן" באותה מידה: לעיתים מדובר בהחדרה פשוטה, ולעיתים זה טיפול מורכב יותר בגלל מחסור בעצם, קרבה לעצב, או צורך בשיקום אסתטי באזור קדמי.

4. תקופת ריפוי

בשלב הזה העצם מתייצבת סביב השתל. משך ההמתנה משתנה לפי האזור, איכות העצם, סוג השתל והאם מדובר בהשתלה מיידית או מאוחרת. יש מקרים שבהם אפשר לחבר שן זמנית מוקדם, אבל זה תלוי בתנאים המקומיים ולא בסיסמה פרסומית. מקובל שקליטת שתל המאפשרת התקנת שיקום קבוע. אורכת לרוב בין 3 ל-6 חודשים.

5. השיקום

לאחר שהשתל יציב, לוקחים מידות או סריקה דיגיטלית ומכינים את הכתר או הגשר. בשלב הזה נבחנים גם מגעי הסגר, הנוחות, הניקוי סביב השיקום והמראה הסופי.

למי השתלת שיניים מתאימה?

השתלת שיניים מתאימה להרבה מאוד מטופלים, אבל לא לכל אחד באותה צורה. בדרך כלל שוקלים שתלים כאשר חסרה שן אחת, כמה שיניים או לסת שלמה, ויש רצון לפתרון קבוע או יציב יותר.

בדרך כלל ההתאמה טובה יותר כאשר:

• מצב החניכיים יציב או מטופל.
• יש היגיינת פה טובה ושיתוף פעולה למעקב.
• העישון אינו משמעותי, או שקיימת נכונות להפחית.
• המצב הרפואי כללי מאוזן.
• כמות העצם מספקת, או שאפשר לבנות תשתית מתאימה.

לעומת זאת, יש מצבים שדורשים בדיקה זהירה יותר:

• מחלת חניכיים פעילה.
• סוכרת שאינה מאוזנת היטב.
• טיפול בתרופות אנטי-רזורפטיביות או אנטי-אנגיוגניות.
• הקרנות לאזור הלסתות.
• חריקת שיניים משמעותית.
• קושי צפוי בתחזוקה ובניקוי.

שתל, גשר או תותבת. מה עדיף?

אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. שתל דנטלי אינו עוצר לחלוטין את השינויים בעצם שמתרחשים אחרי עקירת שן, אך במקרים מסוימים הוא עשוי לסייע בשימור טוב יותר של התפקוד והרכס בהשוואה לאי-שיקום או לתותבת נתמכת-רקמה. בנוסף, שתל אינו מחייב השחזה של שיניים סמוכות, אבל הוא דורש תנאים מתאימים וזמן טיפול ארוך יותר. גשר יכול להיות פתרון טוב כשיש שיניים סמוכות שזקוקות ממילא לשיקום. תותבת היא לפעמים בחירה הגיונית אצל מי שמעדיף פתרון פשוט יותר, זול יותר, או כזה שאינו כולל ניתוח.

הטעות הנפוצה היא לחשוב ששתל תמיד עדיף על כל חלופה. בפועל, הטיפול הנכון הוא זה שמתאים למצב הביולוגי, לתפקוד, לאסתטיקה, לתקציב וליכולת התחזוקה של המטופל לאורך זמן.

מהם הסיכונים האפשריים?

כמו בכל טיפול רפואי, גם כאן יש סיכונים וסיבוכים אפשריים. בין היתר:

• כשל של השתל להיקלט.
• דלקת מוקדמת או זיהום.
• פגיעה במבנים סמוכים כמו עצב או סינוס.
• נסיגת חניכיים או תוצאה אסתטית מאכזבת באזור קדמי.
• דלקת סביב שתלים בהמשך הדרך.
• בעיות מכניות כמו התרופפות בורג, שבר בכתר או עומסי לעיסה לא מאוזנים.

חשוב לא פחות להבין שגם שתל שנקלט יפה יכול להיכשל בעתיד אם התחזוקה אינה טובה. שתלים אינם חסינים לדלקת, והם בהחלט דורשים ניקוי מקצועי וביקורות מסודרות.