שתל דנטלי הינו תחליף מלאכותי לשורש שן המהווה בסיס לחיבור ועיגון אלמנט שיקומי כגון תותבת או כתר. שתלים דנטליים לרוב עשויים סגסוגת (תרכובת מתכות) טיטניום וצורתם דמויית בורג. מדובר בדרך הטובה ביותר הקיימת כיום להשלמה של שיניים שאבדו. השתל הבורגי מוחדר אל העצם האלואולרית Alveolar bone ע"י קידוח של חריר והברגתו של השתל פנימה כך שבסיום ההברגה השתל כולו מוקף ונמצא בעצם. החיבור של הטיטניום אל העצם יוצר קשר מבני ופונקציונלי בין העצם החיה לבין השתל. במקרים של חוסר עצם יתכן ונאלץ לבצע השתלת עצם BONE AUGMENTATION.
כאשר השתלים שהותקנו בפי המטופל סיימו את תהליך האוסטאואינטגרציה - קליטה ע"י העצם, ניתן להתחיל בביצוע השיקום. כיצד מתבצע השיקום ע"ג השתלים? אתייחס במאמר לשיקום של כתרים על גבי שתלים למרות שגם בביצוע תותבת מוברגת FIXED HYBRID או תותבת נשלפת, ניתן להשתמש ב 2 השיטות באופן דומה לביצוע השיקום.
יש שתי שיטות מקובלות:
1. שיטה ישירה: התקנת מבנים, לרוב מבצעים גם חריטה והתאמה שלהם לפה המטופל ואז לקיחת מידה.
הרמת סינוס היא פרוצדורה ניתוחית שמטרתה קבלת עצם מספקת באיזור האחורי של הלסת העליונה למטרת התקנה של שתלים דנטליים. הסינוס המקסילרי (maxillary sinus) הינו חלל אוויר שנמצא בשני צידי הראש מתחת לארובות העיניים, לצידי האף. הוא בד"כ מתחיל באיזור שמעל למלתעות וממשיך עד לטוחנות מאחור. חלל הסינוס עטוף בממברנת שניידר, מדובר בריקמה רכה הדבוקה לדפנות החלל ויש לה חשיבות גדולה בביצוע הפרוצדורה.
באופן כללי סיכויי ההצלחה של השתלות שיניים מצויינים ונעים בין 80% ל 95%, בעיקר בהתאם למיקום בפה, איכות וכמות העצם, מצבו הבריאותי של המטופל והרגליו.
מי שעומד לבצע השתלות שיניים צריך להבין שכל אדם בנוי קצת אחרת, חלקנו בריאים יותר וחלקנו פחות, לחלקנו הרגלים שונים שעלולים להשפיע על סיכויי ההצלחה וסביר להניח ששתל במטופל צעיר, בריא ושומר על הגיינה אורלית שאיבד שן אחת עקב חבלה יהיה בעל סבירות יותר גבוהה להצלחה לעומת מטופל מבוגר בעל רקע סוכרתי שאיבד את שיניו עקב מחלת חניכיים.
| שם: | |
| דוא"ל: | |
| כמה אצבעות לאדם (ידיים)? | |


