
על מנת שאפשר יהיה להתקין שתל דנטלי יש צורך בכמות מספקת של עצם לקליטת השתל במימד הגובה ובמימד העובי. הכמות המינימלית משתנה בהתאם לסוג השתל. שתל רגיל הוא בעובי של כ 4 מ"מ וגובה של כ 10מ"מ והדרישה היא שהם יהיו מוקפים סביבם בכמות מספקת של עצם בעת התקנתם. ישנם שתלים דקים יותר וקצרים יותר אך לא בכל מקרה ניתן להשתמש בהם לקבלת תוצאה פרדקטבילית (סבירות גבוהה להצלחה). כמוכן יש מבנים אנטומים המגבילים את האיזור בו ניתן לבצע שתלים:
כאשר השתלים שהותקנו בפי המטופל סיימו את תהליך האוסטאואינטגרציה - קליטה ע"י העצם, ניתן להתחיל בביצוע השיקום. כיצד מתבצע השיקום ע"ג השתלים? אתייחס במאמר לשיקום של כתרים על גבי שתלים למרות שגם בביצוע תותבת מוברגת FIXED HYBRID או תותבת נשלפת, ניתן להשתמש ב 2 השיטות באופן דומה לביצוע השיקום.
יש שתי שיטות מקובלות:
1. שיטה ישירה: התקנת מבנים, לרוב מבצעים גם חריטה והתאמה שלהם לפה המטופל ואז לקיחת מידה.
באופן כללי סיכויי ההצלחה של השתלות שיניים מצויינים ונעים בין 80% ל 95%, בעיקר בהתאם למיקום בפה, איכות וכמות העצם, מצבו הבריאותי של המטופל והרגליו.
מי שעומד לבצע השתלות שיניים צריך להבין שכל אדם בנוי קצת אחרת, חלקנו בריאים יותר וחלקנו פחות, לחלקנו הרגלים שונים שעלולים להשפיע על סיכויי ההצלחה וסביר להניח ששתל במטופל צעיר, בריא ושומר על הגיינה אורלית שאיבד שן אחת עקב חבלה יהיה בעל סבירות יותר גבוהה להצלחה לעומת מטופל מבוגר בעל רקע סוכרתי שאיבד את שיניו עקב מחלת חניכיים.
תהליך השתלת שיניים כולל מספר שלבים עיקריים ומבוצע בהרדמה מקומית, ללא צורך בהרדמה כללית, בה משתמשים לרוב במטופלים הסובלים מחרדה דנטלית.
1. חשיפת העצם - בשלב הראשון מבצעים חשיפת עצם באתר ההשתלה ע"י אחד מהצורות הבאות:
א. הרמת מתלה – כלומר ביצוע חתך ברקמת החניכיים באיזור ההשתלה והפרדה של הרקמה הרכה הצמודה לעצם על מנת להגיע לעצם שתחתיה.
ב. שיטה נוספת היא ביצוע חריר (punch) ברקמת החניכיים בקוטר הדומה לקוטר השתל אותו מבקשים להשתיל, בדיוק היכן שאנו מבקשים להכניס את השתל.
שם: | |
דוא"ל: | |
כמה אצבעות לאדם (ידיים)? | |