
שתל דנטלי הינו תחליף מלאכותי לשורש שן המהווה בסיס לחיבור ועיגון אלמנט שיקומי כגון תותבת או כתר. שתלים דנטליים לרוב עשויים סגסוגת (תרכובת מתכות) טיטניום וצורתם דמויית בורג. מדובר בדרך הטובה ביותר הקיימת כיום להשלמה של שיניים שאבדו. השתל הבורגי מוחדר אל העצם האלואולרית Alveolar bone ע"י קידוח של חריר והברגתו של השתל פנימה כך שבסיום ההברגה השתל כולו מוקף ונמצא בעצם. החיבור של הטיטניום אל העצם יוצר קשר מבני ופונקציונלי בין העצם החיה לבין השתל. במקרים של חוסר עצם יתכן ונאלץ לבצע השתלת עצם BONE AUGMENTATION.
על מנת שאפשר יהיה להתקין שתל דנטלי יש צורך בכמות מספקת של עצם לקליטת השתל במימד הגובה ובמימד העובי. הכמות המינימלית משתנה בהתאם לסוג השתל. שתל רגיל הוא בעובי של כ 4 מ"מ וגובה של כ 10מ"מ והדרישה היא שהם יהיו מוקפים סביבם בכמות מספקת של עצם בעת התקנתם. ישנם שתלים דקים יותר וקצרים יותר אך לא בכל מקרה ניתן להשתמש בהם לקבלת תוצאה פרדקטבילית (סבירות גבוהה להצלחה). כמוכן יש מבנים אנטומים המגבילים את האיזור בו ניתן לבצע שתלים:
תהליך השתלת שיניים כולל מספר שלבים עיקריים ומבוצע בהרדמה מקומית, ללא צורך בהרדמה כללית, בה משתמשים לרוב במטופלים הסובלים מחרדה דנטלית.
1. חשיפת העצם - בשלב הראשון מבצעים חשיפת עצם באתר ההשתלה ע"י אחד מהצורות הבאות:
א. הרמת מתלה – כלומר ביצוע חתך ברקמת החניכיים באיזור ההשתלה והפרדה של הרקמה הרכה הצמודה לעצם על מנת להגיע לעצם שתחתיה.
ב. שיטה נוספת היא ביצוע חריר (punch) ברקמת החניכיים בקוטר הדומה לקוטר השתל אותו מבקשים להשתיל, בדיוק היכן שאנו מבקשים להכניס את השתל.
באופן כללי סיכויי ההצלחה של השתלות שיניים מצויינים ונעים בין 80% ל 95%, בעיקר בהתאם למיקום בפה, איכות וכמות העצם, מצבו הבריאותי של המטופל והרגליו.
מי שעומד לבצע השתלות שיניים צריך להבין שכל אדם בנוי קצת אחרת, חלקנו בריאים יותר וחלקנו פחות, לחלקנו הרגלים שונים שעלולים להשפיע על סיכויי ההצלחה וסביר להניח ששתל במטופל צעיר, בריא ושומר על הגיינה אורלית שאיבד שן אחת עקב חבלה יהיה בעל סבירות יותר גבוהה להצלחה לעומת מטופל מבוגר בעל רקע סוכרתי שאיבד את שיניו עקב מחלת חניכיים.
שם: | |
דוא"ל: | |
כמה אצבעות לאדם (ידיים)? | |